הרעבה עצמית
המידע הרב שתמצאו במדריך זה כולל כל מה שצריך לדעת על הרעבה עצמית, כולל גורמים, סימפטומים, השלכות והדרכים הטובות ביותר להפסיק הרעבה עצמית.
האם הרעבה עצמית מהווה כלי להתמודדות עם מצוקה רגשית?
המזון שאנו צורכים הוא הדלק של גופנו. האוכל מיועד לדאוג לכך שנוכל לבצע את כל מה שאנו נדרשים לעשות, להיות חיוניים, אנרגטיים, ערניים, בריאים ופעילים.
מאז ומתמיד האוכל מילא תפקיד חשוב בהישרדותו של האדם, אך בעידן השפע הנוכחי לאוכל נוספו עוד תפקידים מלבד הזנת הגוף. בחברת שפע המזון מצוי בכל מקום ואין צורך ללכת וללקט אותו או לצוד אותו, הוא זמין והפך גם לחלק מבילוי. לצאת למסעדה זהו בילוי שלא בהכרח קשור לרעב.
השפע הקיים הוביל לכך שהמזון הפך להנאה רגשית וגופנית, ועם השפע והחיבור לנושא הרגשי התפתחו גם התמכרויות לאוכל, פנייה אל האוכל כנחמה, השמנה, מלחמות ומאבקים במשקל, בעיות רגשיות שמקושרות לדימוי עצמי ודימוי גוף והפרעות אכילה שונות.
הרעבה עצמית בדרך כלל מתפתחת בילדות ובגיל הנעורים. הרגישות הרבה בגיל הזה, יחד עם מודלים של רזון, דימוי עצמי נמוך, דימוי גוף מעוות ושפע של מזונות מפתים יוצרים דפוסי אכילה וחשיבה מזיקים. המזון מפסיק לתפקד רק כמענה לרעב והופך להיות כלי להתמודדות עם מצוקה רגשית, דבר שרק מחזק את הרגשות השליליים.
בעיות אכילה והפרעות אכילה קיימות בכמה סוגים, החל מאנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה רגשית, הרעבה עצמית, התקפי אכילה ועוד, וכולן פוגעות בבריאות הנפשית והגופנית של האדם.
תסמינים של הרעבה עצמית עלולים להיות הרסניים
ידוע שלא כל האנשים צורכים מזון באותה הכמות, ויש לכך שלל סיבות. כל גוף צורך מזון לפי כמות האנרגיה שהוא מוציא, לפי ממדי הגוף, העדפות אישיות ועוד. הרעבה עצמית מוגדרת כאכילה בכמות מועטה מדי ביחס לצורכי הגוף לשם תפקוד מיטבי, שמתבצעת לאורך זמן.
אנשים שמקשרים ירידה במשקל עם הרעבה, יוצרים נזק כפול. הרעבה עצמית מרזה יוצרת מצב שהגוף לא מקבל את הדרוש לו לאורך זמן. האדם נחלש, הוא עסוק כל הזמן בניהול ההרעבה ובהימנעות ממזון מספיק, והגוף נכנס למצוקה, שעלולה לגרום לעלייה במשקל עם החזרה לאכילה רגילה.
למעשה, אנשים המרעיבים את עצמם יאבדו בשלב ראשון ממשקלם, אבל קשה יהיה להם לשמור על אותה צריכת מזון מועטה לאורך זמן כיוון שהגוף מצוי בהיחלשות. כמו כן, ישנם שינויים בחילוף החומרים בגוף: כיוון שיש הפחתה בכמות המזון והגוף נכנס למצב של מגננה ושימור אנרגיה, הוא מצמצם את הפעילות המטאבולית.
במצב של הרעבה עצמית מתמשכת, ישנו דלדול במסת השריר ולכן אנשים הצורכים מעט מדי מזון מאבדים הרבה מהיכולת של השרירים, הם עייפים, ייתכן שגם תהיה נשירת שיער ועוד.
אילו סכנות גופניות כרוכות במצב של הרעבה עצמית?
כשמרעיבים את הגוף, חלק מאיבוד המשקל הראשוני הוא תוצאה של ירידה במסת השריר והנוזלים שבו. השריר הוא היכולת לשרוף קלוריות במהירות, ואיבוד מסת שריר פוגע ביכולת של הגוף להפיק אנרגיה.
גוף האדם זקוק למזון כדי לתפקד. במקרים של הרעבה עצמית, כשהוא לא מקבל את הדרוש לו הוא פונה למצבורים של גליקוגן בשרירים ובאיברים פנימיים נוספים, בהמשך מפרק שומנים וחלבונים, ובמקביל יש הפחתה בפעילות של חילוף החומרים. לאורך זמן הגוף משתמש ברזרבות אנרגיה והכבד מצמצם את קצב הפקת הסוכרים, השרירים נפגעים ומידלדלים.
כל התופעות האלה לאורך זמן יוצרות שיבושים ביוכימיים בגוף, כשגם כמות הוויטמינים והמינרלים החיוניים מצטמצמת. עם הזמן, אם ההרעבה העצמית נמשכת, עלול להיווצר חוסר ריכוז, בלבול ובעיות בזיכרון כתוצאה ממחסור בתיאמין (1B).
מה גורם לאנשים לפתח הרעבה עצמית מלכתחילה?
יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על התפתחות הרעבה עצמית, והם בעיקר תוצאה של קשיים רגשיים:
• דימוי גוף שלילי ודימוי עצמי נמוך יכולים להביא אנשים לחשוב ששינוי ממדי הגוף שלהם יביא לשינוי היחס שלהם לעצמם. נעשה קישור ישיר בין רזון, שליטה, אושר, יופי והצלחה בחיים. לרוב, אנשים אלה נוטים לראות את עצמם באור שלילי, לחפש בעצמם פגמים ולראות את גופם באופן לא חיובי.
• אדם שיש לו הפרעות נפשיות עלול להפנות את המצוקה הרגשית להפרעות אכילה ולהרעבה עצמית.
• כישלון לרדת במשקל וחיפוש אחר פתרון מהיר וקיצוני, במטרה לעמוד בסטנדרטים אסתטיים המוכתבים על ידי החברה.
• היסטוריה משפחתית של הפרעות אכילה, הפרעות נפשיות ועיסוק מרובה בענייני אוכל, השמנה והרזיה, דיאטות ומשקל.
ההמלצה שלנו: טיפול משולב בהרעבה עצמית
הטיפול בהרעבה עצמית צריך לכלול שילוב של מציאת הבעיות הרגשיות המשפיעות על הבעיה וטיפול בהן, זאת לצד ליווי תזונתי. הטיפול המשולב מיועד לסייע לאדם לא להפנות את הכעסים שלו אל גופו ולא להשתמש בו להענשה.
כמו כן, חשוב לעזור לאדם למצוא את הדרך לשלב את ההגעה למשקל הרצוי עם תזונה בריאה ונכונה, עם עלייה מתונה בצריכת הקלוריות. לאורך הטיפול הרגשי, לרוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי או דינאמי, חשוב להיות במעקב של תזונאית אשר תתאים תפריט אישי.
בנוסף, ניתן לשלב טיפול דיאלקטי התנהגותי או טיפול באומנות במטרה לשפר את הדימוי העצמי ואת דפוסי החשיבה ביחס לאוכל. במקביל, ייתכן שיהיה צורך בתוספי תזונה שונים כדי להשיב את הגוף לאיתנו לאחר החלמה מהרעבה עצמית ממושכת.