המדריך הישראלי
להפרעות אכילה
רוצה להתחיל טיפול בהפרעות אכילה?
הגעת למקום הנכון.
לאכול מתוך תשוקה ולא מתוך מצוקה
ברוכים הבאים למדריך הישראלי להפרעות אכילה. הוא נכתב במטרה לספק מידע חשוב וקריטי למתמודדים עם הפרעות אכילה ובני משפחותיהם. המידע הרב שתמצאו בו כולל כל מה שצריך לדעת על הפרעות אכילה, כולל גורמים, סימפטומים, השלכות והדרכים הטובות ביותר לטפל בהן.
להפרעות אכילה יש נטייה להשתלט על החיים של הסובלים מהן ולגרום להם לאבד שליטה. הן פוגעות בבריאות הפיסית, בבריאות הנפשית, ברווחה האישית, בתפקוד ובקשרים החברתיים. לרוב עומדת בבסיסן מצוקה רגשית אחרת לחלוטין, וההפרעות רק מהוות דרך להתמודד עם המצוקה והרגשות שהיא מעוררת. מה שקורה בפועל הוא שהן רק מחמירות את המצב, לכן חשוב מאוד לפנות לקבלת אבחון וטיפול בידי אנשי מקצוע. לשם כך המדריך כולל גם רשימה של אנשי המקצוע הטובים ביותר באבחון ובטיפול בהפרעות אכילה, ובחרנו אותם עבורכם בדקדקנות ובקפידה.
אנחנו מייחלים לכך שהמידע החשוב שבמדריך יעזור לכם להבין טוב יותר את הפרעות האכילה למיניהן ואת השלכותיהן המזיקות, ומזמינים אתכם לבדוק את רשימת אנשי המקצוע שהוא מכיל. אנחנו מאחלים לכם לחיות חיים מאוזנים, מספקים, מאושרים ונטולי-הפרעה, שבהם האכילה מספקת לכם עונג והנאה ללא מצוקה או אשמה.
צוות "המדריך הישראלי להפרעות אכילה"
מהן הפרעות אכילה?
הפרעות אכילה מאופיינות בדפוסי חשיבה והתנהגות מזיקים ובלתי-שגרתיים בכל הקשור לצריכה של מזון. בחלק מהמקרים מדובר בצריכה מועטה מדי של מזון, ועד לכדי הגעה למצב של תת-משקל. במקרים אחרים מדובר בצריכה מוגזמת של מזון, שמובילה להשמנה ולעיתים גם לפעולות "היטהרות", שמטרתן לכפר על השלכות התקפי האכילה והאכילה המרובה.
פעמים רבות המתמודדים עם הפרעות אכילה משתמשים בהן כדרך להתמודד עם רגשות שליליים ועם מצוקה רגשית, ובשביל לחוש הקלה והנאה. לעומת זאת, מה שקורה בפועל הוא שההפרעות רק מחמירות את המצב וגורמות להופעת רגשות קשים, כמו חרדה, דיכאון, בושה, אשמה, שנאה-עצמית, חרטה, איבוד-שליטה – ועוד.
בעיות אכילה מתפתחות בעיקר בילדות ובבגרות. הן פוגעות במידה רבה בבריאות הפיסית, בבריאות הנפשית, ברווחה האישית ובקשרים החברתיים. תהליך ההחלמה מהן מאתגר מאוד, אך בהחלט אפשרי ליישום באמצעות סוגים שונים של טיפול בהפרעות אכילה, כמו טיפול רגשי, טיפול תזונתי וטיפול תרופתי. במקרי קיצון, ובפרט במקרים החמורים ביותר של אנורקסיה נרבוזה, עשוי להישקל גם אשפוז.
הפרעות אכילה יכולות להתפתח כבר בחודשים הראשונים לחייו של התינוק, וגם במהלך שנות הילדות הראשונות. הן עשויות להתבטא בחשש מאכילה ובסלידה ממאכלים רבים. כתוצאה מכך עשוי להיווצר חוסר תזונתי שיפגע בבריאות ובהתפתחות התקינה של הילד.
הפרעות אכילה בילדות פוגעות בהתפתחות הגופנית, הרגשית והחברתית של הילדים ומעכבות את גדילתם. לעיתים קשה לזהותן, בגלל שילדים גם-כך מתנהגים מעט מוזר עם אוכל. אם ישנם סימנים ברורים לקיומה של בעיה – חשוב לבדוק את המצב ולטפל בו בהתאם.
בני נוער עשויים למצוא את עצמם מתעסקים באוכל ובמראה החיצוני שלהם באופן אובססיבי ולפתח דפוסי אכילה והתנהגות שיזיקו להם. הפרעות אכילה משפיעות על הרווחה הרגשית, הבריאות הנפשית והבריאות הפיסית שלהם – והכרחי לעזור להם להתגבר עליהן.
הפרעות אכילה נחשבות לבעיה של ילדים ובני נוער, אך הבעיה קיימת גם בקרב מבוגרים. ישנם מספר סוגים של הפרעות אכילה, שחלקם נראים על פני השטח ואחרים יכולים להיות סמויים. הרקע הוא בדרך כלל רגשי ומבטא תחושות של חרדה, חששות או תסכול.
הפרעות אכילה לסוגיהן הן דפוסי מחשבה והתנהגות הקשורים לאוכל ולמשקל הגוף. הפרעות אכילה מאפיינות צעירות וצעירים בעיקר, וקשורות למצוקה נפשית וקשיים רגשיים, שחלקם מתפתחים במהלך השירות ופעמים רבות עוד לפני הגיוס. ישנם טיפולים שניתנים בצבא או באופן פרטי ומסייעים להתמודד עם התופעה.
הפרעת אכילה – הגדרה
גורמים להפרעות אכילה
מספר גורמים יכולים להשפיע על התפתחות של הפרעות אכילה. בין גורמים אלו נמצאים גם הגורמים המרכזיים הבאים:
• דימוי עצמי שלילי / דימוי גוף שלילי – אנשים שרואים את עצמם באור שלילי, ובפרט את המראה החיצוני שלהם, נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בהפרעת אכילה. אנשים אלו נוטים לחשוב שהם שמנים מדי או שצורת הגוף שלהם מוזרה ונוטים לחפש בעצמם ליקויים.
• גנטיקה והיסטוריה משפחתית – גנים מסוימים עשויים להשפיע על הסיכוי לפתח בעיות אכילה. אנשים בעלי קרובי משפחה מדרגת קרבה ראשונה, שמתמודדים עם הפרעת אכילה או הפרעה נפשית אחרת, נמצאו כבעלי סיכוי גבוה יותר לפתח הפרעות אכילה.
• הפרעות נפשיות קיימות – קיומן של מצוקות רגשיות והפרעות נפשיות מסביר פעמים רבות הופעה גם של הפרעת אכילה כרונית.
• גורמים חברתיים – אידיאל היופי החברתי מקדש גוף רזה וחטוב. הוא מופיע פעמים רבות בתקשורת וברשתות החברתיות, ונוטה לגרום לאנשים להשוות את עצמם לאחרים, לשאוף להשיג סטנדרטים אסתטיים קשים מאוד להשגה ולהעריך את עצמם רק על בסיס משקל ומראה חיצוני. כתוצאה מכך עשוי להתפתח דימוי גוף שלילי שיוביל להתפתחות הפרעת אכילה קשה.
סוגי הפרעות אכילה
הפרעות האכילה העיקריות והנפוצות ביותר הן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ואכילת יתר כפייתית. בנוסף לכך, קיימות בעיות אכילה המאפיינות בעיקר תינוקות וילדים. להלן הסוגים המרכזיים של הפרעות אכילה:
• אנורקסיה נרבוזה – הפרעת האכילה הקשה ביותר. המתמודדים איתה אוכלים מעט מאוד ומגיעים למצב של תת-משקל ותת-תזונה. הפגיעה בבריאות שלהם היא אדירה ויכולה להוביל אף למוות. במקרים רבים יש לפנות לאשפוז על מנת לספק להם טיפול תזונתי וטיפול רגשי ולהציל את חייהם.
• בולימיה נרבוזה – הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי אכילה, שמובילים ליצירת רגשות שליליים כמו גועל, חרטה ואשמה. בשביל להתמודד עם הרגשות הללו, המתמודדים עם ההפרעה מנסים "לטהר" את עצמם באמצעות הקאה, שימוש בחוקן או בחומרים משלשלים, צום ממושך או פעילות גופנית מאומצת. בולימיה פוגעת באופן נרחב בבריאות הפיזית והנפשית של הסובלים ממנה.
• אכילת יתר כפייתית – בולמוסי אכילה המאופיינים בצריכה של מזון רב מאוד בפרק זמן קצר – ועד שמופיעות תחושות גופניות כמו חוסר-נוחות, כאבי בטן או בחילה. האכילה מובילה להופעת רגשות שליליים כמו חרטה, בושה ואשמה ומאופיינת גם בחוסר שליטה. הפרעת אכילה כפייתית מובילה להשמנה ולהתפתחות של מחלות מטבוליות כרוניות, ופוגעת גם ברווחה הרגשית.
• הפרעות אכילה אצל ילדים ותינוקות – הפרעות אכילה כמו תסמונת פיקה, העלאת גירה בילדות, אכילה בררנית (ARFID), פחד מאכילה ואנורקסיה של הגיל הרך. הפרעות אלו מפריעות להתפתחות התקינה של הילדים והתינוקות, פוגעות בבריאותם ועלולות לפגוע בגדילה שלהם.
הפרעת אכילה שמופיעה במיוחד בקרב ילדים, אך משפיעה גם על אנשים בוגרים יותר, וגורמת לכך שהמתמודדים איתה יגלו חוסר עניין באוכל, יחששו לאכול מזונות רבים, יסכימו לאכול רק מגוון מצומצם מאוד של מזונות ויסבלו מתת-משקל ומפגיעה בריאותית.
התרחשות של בולמוסי אכילה לעיתים קרובות וצריכת כמות גדולה של מזון בזמן קצר ללא יכולת לשלוט בכמות המזון. הפרעת אכילת יתר כפייתית נובעת ממצוקה רגשית ומעוררת מצוקה רגשית בפני עצמה, פוגעת ברווחה האישית ובבריאות הפיסית והנפשית.
אכילה מרובה בפרק זמן קצר, שמגיעה בתגובה להופעת רגשות שליליים, ומטרתה העיקרית היא להשיג הקלה בעוצמתם. ההקלה היא קצרת-טווח, ולאחר האכילה מופיעים רגשות שליליים כמו חרטה, בושה ואשמה. אכילה רגשית מובילה להשמנה ולפגיעה בבריאות.
לילדים עדיין קשה להתמודד עם רגשות שליליים ומצוקה רגשית, ולוקח להם זמן ללמוד כלים יעילים לעשות זאת. בהתחשב בזמינות ובשפע של המזון שנמצא סביבם, לא מפתיע שחלקם עושים זאת על ידי אכילת-יתר של מזונות מתוקים, מנחמים, משמינים ולא בריאים.
הפרעת אכילה שהלוקים בה נוטים לצרוך מזון רב מאוד תוך זמן קצר, ולאחר מכן, בשל רגשות גועל ואשמה שמתעוררים בהם, הם חשים צורך עז לטהר את עצמם באמצעות פעולות היטהרות, כמו הקאה, צום ארוך, שימוש בחוקן ושימוש בחומרים משלשלים.
הפרעה נפשית קשה, שנפוצה במיוחד בקרב נערות בגיל ההתבגרות – אך משפיעה גם על גברים ונשים בגילים שונים. היא מאופיינת בצריכה מועטה ומסוכנת של מזון, בעיסוק אובססיבי ברזון ובדיכוי התיאבון. היא פוגעת בכל מערכות הגוף ויכולה להוביל אף למוות.
סוגים של הפרעות אכילה
אפשרויות טיפול בהפרעות אכילה בישראל
הטיפול בהפרעות אכילה מתבסס על שילוב בין טיפול רגשי לטיפול תזונתי, כשלעיתים נרשם גם טיפול תרופתי. במקרי קיצון ניתן להשתמש גם באופציה של אשפוז מלא או אשפוז יום. להלן מידע מפורט יותר לגבי סוגי טיפול בהפרעות אכילה:
• טיפול רגשי – מגוון של טיפולים רגשיים ופסיכולוגיים עומדים לרשותם של המתמודדים עם בעיות אכילה ובני משפחותיהם. אלו כוללים טיפולים כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול פסיכודינאמי, טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), פסיכותרפיה בינאישית (IPT), טיפול באומנות, טיפול משפחתי – ועוד. טיפולים אלו משפרים דפוסי חשיבה והתנהגות הקשורים לאכילה, מעניקים כלים להתמודדות בריאה עם רגשות שליליים, משפרים את המודעות העצמית והדימוי העצמי ועוזרים למטופל להבין מהי המצוקה הרגשית שמובילה להתפתחותם של דפוסי האכילה הבעייתיים.
• טיפול תרופתי – טיפול באמצעות תרופות ממשפחת ה-SSRI אמנם לא פותר הפרעות אכילה, אך מקל על התסמינים שלהן. התרופות מעלות את ריכוזו במוח של המוליך העצבי סרוטונין, שמשפיע מאוד על מצב-הרוח שלנו וקשור לרגשות כמו חרדה, דיכאון והנאה, וביכולתו לשכך כאבים ולתרום להתמודדות עם הפרעת אכילה כרונית.
• טיפול תזונתי – בנייה של תפריט מאוזן, יצירת שגרת אכילה מסודרת והקניית הרגלי אכילה בריאים בעזרתם של דיאטנים קליניים. כך ניתן להבטיח שהמטופלים מקבלים את כל המרכיבים התזונתיים להם הם זקוקים ויכולים להגיע למשקל תקין ולהתפתח כראוי. התפריט הנכון יעזור להם לחוש שבעים לאורך זמן, להפחית בהישנותן של השתוקקויות ולמנוע בולמוסי אכילה.
• אשפוז – אשפוז יום או אשפוז מלא בבית חולים או במוסד פסיכיאטרי. לאשפוז נזקקים מטופלים שנמצאים במצב מסכן-חיים. לרוב מדובר בחולי אנורקסיה נרבוזה שהגיעו למצב של תת-תזונה וחווים התדרדרות במצב הבריאותי. גם המתמודדים עם בולימיה נרבוזה עשויים להזדקק לאשפוז.
טיפול בהפרעות אכילה הוא מורכב משום שלרוב דורש גם איתור של קשיים נפשיים נלווים וכן פתרון התוצאות הפיזיות ההרסניות של ההפרעה. בשל כך, טיפול יעיל בהפרעות אכילה יכלול היבט פסיכולוגי, פסיכיאטרי ותזונתי כדי ליצור תהליך משולב ומקיף.
על מנת להתמודד בהצלחה עם אכילה רגשית, יש להחיל מספר שינויים בהרגלים הקשורים לרכישת וצריכת האוכל. בנוסף, כדאי מאוד לפנות לקבלת טיפול רגשי לשיפור ההתמודדות עם רגשות שליליים ולטיפול תזונתי לצורך התאמת תפריט תזונתי מתאים.
טיפול יעיל בבולימיה נרבוזה מתבסס על שילוב בין טיפול רגשי וטיפול תזונתי, ולפעמים גם על טיפול תרופתי. טיפול רגשי הוא החשוב ביותר, וזאת בשל כך שהוא מעניק למטופל כלים מהותיים וחשובים לשיפור דפוסי חשיבה והתנהגות ושיפור הרווחה הרגשית בהווה ובעתיד.
התהליך הטיפולי באנורקסיה כולל טיפול רגשי וטיפול תזונתי, ולעיתים גם טיפול תרופתי. כאשר ישנה סכנת חיים מיידית, הטיפול מתבצע באמצעות אשפוז מלא או אשפוז יום. בשלבים הראשונים של ההפרעה הטיפול מתבצע בקהילה או במסגרת פרטית.